ערעור על פס"ד של בית משפט לתעבורה בו הורשע המערער בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה במהירות מופרזת, ורשלנות שגרמה לחבלה של ממש

השופט ז' המר:

ההליך בבית משפט קמא

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל-אביב-יפו )כב' השופטת א' שדמי(,
בת"פ 14032/97, בו הורשע המערער בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה במהירות
מופרזת ורשלנות שגרמה לחבלה של ממש. על המערער נגזרו 20 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים
לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, קנס בסך 7,500.- ש"ח, 8 שנות פסילה מלהחזיק או מלקבל
רשיון נהיגה וכן פיקוח שירות המבחן למשך שנה.

2. המערער נהג על אופנוע, בתאריך 10.06.97, סמוך לשעה 22:00 ברח' ירושלים בהרצליה,
לכיוון דרום. אותה שעה חצה הולך רגל, בן 62 )להלן: המנוח(, את הכביש, מימין לשמאל
כיוון נסיעת המערער, דרומית לצומת, שלא במעבר חציה.

על-פי הנטען, ועל-פי קביעת בית משפט קמא, המערער נסע במהירות של כ107.7- קמ"ש, בדרך
עירונית, שהמהירות המותרת בה היא 50 קמ"ש בלבד. המערער פגע בהולך הרגל, שנפטר
מפצעיו סמוך לאחר התאונה. האופנוע החליק והמערער נפל ממנו. הוא עצמו נחבל, ידו
השמאלית נשברה והוא נזקק לטיפול ולאשפוז בבית חולים.

3. בית משפט קמא הרשיע את המערער, לאחר שמיעת ראיות. בית המשפט קבע, כי רשלנותו
מתבטאת בכך, שנסע במהירות של כ107- קמ"ש בדרך עירונית, למרות שהכיר היטב את הדרך בה
נסע וידע שהיא חשוכה, יחסית, לא האט את מהירות נסיעתו על מנת להתאימה לתנאי הדרך,
לא שם לב לדרך שלפניו ולכן לא הבחין בהולך הרגל, גם כאשר ירד אל הכביש. לראשונה